באשר להסכמה שהתקבלה בסופה, נאמר כי התביעה דנן הוגשה בעת הזו - "בשל סד הזמנים שעמד בפני התובעת והעובדה שטרם אושרר צו הירושה שניתן כדין ושבגדרו נקבעה זכאותה של התובעת כירושת של חלק מהעזבון של הוריה, כך שלא היה מנוס אחר מפני הגשת תביעה זו" (ר' ס' 10 לתביעה).
הנתבעות הפנו להחלטות כב' השופט אברבנאל בהן כבר הורה בית המשפט לתובעת להציג ראיות באשר לזכויות המנוח סעיד וכן להציג צו ירושה שונה, אך עד היום הדבר לא נעשה, באופן שהתביעה הוגשה שלא כדין.
מקום בו לא הוצג צו ירושה; התובעת לא הוכיחה את זכויותיה בצו ירושה ישראלי או בדרך אחרת; התובעת לא הסבירה את מחיקת שם המנוחים מלוח הזכויות ואת רישום הקרקע על שם אזרחי ארגנטינה; התובעת לא הוכיחה כי הנתבעות הפקיעו את המקרקעין ממנה ולא ממדינת ישראל, הרי שדין התביעה להדחות.
...
כפי שיפורט להלן - בנסיבות אלה אני מקבלת את עמדת הנתבעות כי דינה להידחות ולהלן יפורטו הדברים.
סופם של הדברים הוא אפוא כי התביעה נדחית כאשר לכך די בהתיישנותה.
מקובלת עלי טענת הנתבעות כי אין לאפשר לתובעת לטעון כעת טענות חדשות ושונות מכפי שטענה בהליכים עד כה וכי למעשה אין אף צורך לדון באלה (ר' בכלל זה גם הטענה בדבר אכיפת פסק חוץ).
משנדחית התביעה תשלם התובעת לנתבעות בגין הוצאותיהן סך של 10,000 ₪, בתוך 30 יום מהיום.
